כַּדְכְּדוֹן, (χαλκηδών, v. Fl. to Levy Talm. Dict. II, p. 449ᵇ) chalcedony, Judah’s gem in the high priest’s breastplate. Targ. Y. I Ex. XXVIII, 18 כדכודי (incorr. a. misplaced); Y. II כדכדנא (h. text נפך). Ex. R. s. 38, end ברדינין, ברדנין (corr. acc.).—Pl. כַּדְכְּדוֹנִין. Pesik. Aniya p. 136ᵃ כדכריינין, כדכדיינון (corr. acc.). Ib. אבני כַּדְכְּדַיָּיה Ar. (ed. כידכייא, corr. acc.); Yalk. Is. 339 כַּדְכּוֹדַיָּיה; Pesik. R. s. 32 אבני כדכדנא Chalcedonian stones; v. כַּדְכֹּד. Targ. II Esth. I, 2 כַּדְכּוֹדָנִין