יוֹחָנָא I, יוֹחָנָה Yoḥana. 1) pr. n. m. Ḥull. 133ᵃ מר י׳; Ab. Zar. 16ᵇ מר יוֹחָנִי. —2) pr. n. pl. Gen. R. s. 40, beg.; ib. s. 25, end; ib. s. 64, beg.; Midr. Sam. ch. XXVIII, a. e. (prov.) שילה חטייא וי׳ משתלמא (not חטא) Shilo sinned a. Y. is punished (i.e. the later generation pays for the sins of ancestors).—V. יוֹחָנִי.