|
שם:
*טָפוֹחָא *טָפוֹחָא, (v. preced.) knocker, one who by rapping at the wall discovers hidden treasures.—Pl. טְפוֹחָאֵי. B. Mets. 42ᵃ; cmp. גָּשׁוֹשָׁא. באדיבות אתר ספריא
|
