טְמַר (v. preced.) to hide, preserve, guard. Targ. Gen. XXXV, 4 (h. text טמן); a. fr.—Part. pass. טָמִיר q. v.
    Pa. - טַמַּר, , Af. אַטְמַר to hide, withhold, keep removed. Targ. Is. XXIX, 10. Targ. Ex. II, 2; a. e.—Part. pass. מְטַמַּר, v. infra.
    Ithpa. - אִיטַּמַּר,
    Ithpe. - אִיטְּמַר, אִיטְּמִיר to be hidden, hide one’s self. Targ. Gen. III, 8; a. fr.—B. Kam. 57ᵃ כיון דמִיטְּמַר וכ׳ when he hides himself from people; ib. 79ᵇ דקא מִטַּמַּר מינייהו Ms. M. (ed. מטמרי, incorr.; Ms. H. מיטמר). Ib. מִטַּמְּרֵי אִיטַּמּוּרֵי; a. e.—Gitt. 56ᵇ מילי דמִטַּמְּרָן (or דמְטַמְּרָן, v. supra) hidden treasures.—[Tosef. Sabb. XVII (XVIII), 19 ואין מטמרין אותו, ed. Zuck., a corrupt tautography of אין משמרין אותו.]