טוּרְנוֹס, (also in one word) pr. n. m. Turnus Rufus (supposed to be a corruption of T. Annius Rufus), a Roman commander in the days of the Hadrianic persecutions. Taan. 29ᵃ טורנסרופוס ed. (Ms. M. טורנוסנורופוס, or טורנוסט׳, v. Rabb. D. S. a. l. note). Y. Ber. IX, 14ᵇ bot. טונוס טר׳ (Tosaf. to Sot. 31ᵃ טורנוסר׳). Koh. R. to III, 17. Snh. 65ᵇ. Ned. 50ᵇ top; Ab. Zar. 20ᵃ. Pesik. R. s. 23.