טוּרְמִי, pl. טוּרְמִיאוֹת, טוּרְמִיּוֹת (turma, τούρμη) turma, a squadron of horse; in gen. division of an army. Y. Sot. VIII, beg. 22ᵇ (ref. to Ps. XVIII, 13) כנגד טומיות שלהם (corr. acc.) corresponding to their (the enemy’s) squadrons. Yalk. Sam. 160; Mekh. B’shall. s. 2 תּוּרְמִיּוֹת. Ib. ת׳ ת׳ של מה"ש troops of angels. Ib. (ref. to סֵעַ: Ex. XIV, 10) נעשו … ת׳ ת׳ כאיש אחד they all formed squadrons marching like one man; Yalk. Ex. 230 ט׳ ט׳. Ib. מכאן … מתנהגות ת׳ from here (the Egyptian warfare) the governments learned to form squadrons; Yalk. Ex. 230 ט׳.