חִסְדָּאָה, (denom. of חִסְדָּא I) kind, pleasing.—Pl. חִסְדָּאִין. Gitt. 7ᵃ חיסדא שמך וח׳ מילך thy name is Ḥisda (Love), and lovable are thy words; [Ruth R. Par. 3, beg. את חסד ומה לך חסד, read: ומִילָּךְ].