חִישָׁה, (v. חוּשׁ I) thicket, inaccessible place to be cleared by fire in order to be made arable, v. אַגָּם.—(חֵישֶׁת) חִישַׁת קנים reed-thicket. Y. Sabb. VII, 10ᵃ top המצית את האור בח׳ ק׳ he who sets fire to a reed-thicket; [Y. Shebi. IV, 35ᵇ bot. באִישַׁת; Y. Ab. Zar. II, 41ᵈ bot. באשת, cmp. אוּשׁ a. אָשַׁשׁ].—Tosef. Shebi. III, 19, v. חִיצָה II.