סקר
האורך של מסכת חולין:






 
    חיפוש מתקדם
שם:    
חֲטַף
  1. חֲטַף, to seize, snatch. Targ. Jud. XXI, 21. Targ. I Kings XX, 33 וחטפוהא מיניה they snatched the word hastily from him (h. text ויחלטו הממנו); a. e.—B. Bath. 33ᵇ, sq. דמִיחֲטַף חַטְפָהּ מיניה that he took it from him forcibly. Ḥull. 133ᵃ היה חֲטִיפְנָא מתנתא I used to take the priest’s gifts eagerly (v. חֲבַב). Erub. 54ᵃ חֲטוֹף ואכול וכ׳ make haste and eat &c. (enjoy life, while you live).
  2. חֲטַף, to do violence, strain (the text), to misinterpret. Targ. Ez. XXII, 26.
  3. חֲטַף, (of animals of prey) to tear. Targ. II Esth. I, 2 דובין חטפין (read: דֵּיבִין) the wolves (on Solomon’s throne) made an attempt to tear (the false witness). Ib. למחטיף לבהון וכ׳, as if to tear the hearts &c.
ערכים סמוכים

הקודם
הקודם
seperator
הבא
הבא
באדיבות אתר ספריא
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר