חַגְרָא I, חַגְרָה pr. n. ch., Ḥagra, 1) a town and province in the desert of Shur. Targ. O. Gen. XVI, 14 (h. text ברד). Ib. 7 (h. text שור). Targ. Gen. XX, 1.—Targ. O. Gen. XXV, 18 (v. חֲלוּצָא). —2) Petra. Tosef. Shebi. IV, 11 רקם דח׳ ed. Zuck. (Var. ורכה דדוגרא, corrupt.); Sifré Deut. 51 תחגרא; Yalk. ib. 874 רגם דח׳. V. Hildesh. Geogr. p. 51, sq. [Yeb. 116ᵃ Anan b. Ḥiya מח׳, v. מְחַגְּרָא.]