דִּיוֹ II, (δι-) two, double, a Greek prefix, sometimes used as a separate word (δύο) for etymological purposes, and sometimes separated from its junction. Erub. 18ᵃ (explain. דיומדין, v. דְּיוֹמַד) דיו עמודין two columns; ib. (expl. דיופרא, v. דִּיפְרָא) העושה ד׳ פירות bearing fruits twice a year.—ד׳ זוגי, ד׳ פרצוף &c., v. דיוז׳, דיופ׳ &c.