*גַּנְזַכָּה, pl. גַּנְזַכִּים; גנז, with format. ך, cmp. בזך) treasury, store. Gen. R. s. 61 (homiletic interpret. of קטורה, cmp. קוֹרְטוֹר) כזה שהוא חותם ג׳ ומוצאה וכ׳ (not ומוציאה) like one who seals up a store and finds it sealed and knotted; Yalk. ib. 109 גניזבא some ed. (corr. acc.); ib. Chron. 1074.