גִּיזָּה, גִּזָּה, f. (גָּזַז) shearing; wool cut or to be cut. Bekh. 14ᵃ; 25ᵃ; Ḥull. 135ᵃ אסורים בג׳ must not be shorn. Ib. בני ג׳ permitted to be cut. Y. Sabb. XIX, 17ᵃ top; Y. Pes. VI, 33ᵃ (בגִיזָּתָהּ) בגִיזָּתוֹ between its wool (Bab. ib. 66ᵃ בצמרו); a. fr.—Midr. Till. to Ps. I זמן ג׳, v. גְּזִיזָה.—Pl. גִּיזּוֹת, גִּיזּוֹת. Ḥull. l. c. חוץ מגִּיזּוֹתֶיהָ with the exception of its wool. Midr. Till. l. c. ללבוש מגִּזּוֹתֵיהֶן to have garments from their wool.