בָּזוֹזִיתָא, (v. בָּזוֹזָא) plunderer. Targ. Ps. CXXXVII, 8 (Ms. בזונ׳; h. text שְׁדוּדָה!). [Targ. Job XV, 21 בזוזיתיה, בזוזת׳, בזיזות׳, read בָּזוֹזָא.]