בּוּטְמָא m. (בטם, √בט, v. next w.) 1) terebinth (fruit and tree), pistacia terebinthus (v. Sm. Ant. s. v. Tereb.). Targ. O. Gen. XXXV, 4; a. e.—Pl. (Hebr., fr. בּוּטְמָה) בּוּטְמִין. Y. Kil. I, 27ᵃ bot. הלוזין והב׳ וכ׳ nuts and terebinths combined produce pistachio.—Chald. בּוּטְמֵי. R. Hash. 23ᵃ אלונים ב׳ ed. (Ar. אלמונים ב׳; Gen. R. s. 15 אלונים בְּלוּטֵי, B. Bath. 80ᵇ בּוּטְנֵי, Ms. M. בוטמי), v. אַלּוֹן, אַלְמוֹן I. —2) pistachio (tree or nut). Shebi. VII, 5 Ar. s. v. אלה (ed. בָּטְנֶה); v. next w.—Pl. בּוּטְמִין. Targ. O. Gen. XLIII, 11 ed. Berl. (oth. ed. a. Y. בוטנין).