אֲנַנְקָא, (= אֲנַקָּא, נ inserted; אנק) = אֲנִיקָא. Targ. Y. Gen. XXXVIII, 25 אננקִי my distress.— Pl. אֲנַנְקֵי troubles. Targ. II, Esth. V, 1. Targ. Y. II, Gen. XXII, 14 (Y. I אֲנִיקֵי). Cant. R. beg. none tells א׳ דידיה (some ed. אונ׳) his troubles except after his release; Koh. R. to I, 12 אנוקי, read אֲנִיקֵי.—Targ. Y. II, Gen. XXXVIII, 25 אֲנִינְקֵי Ar. the distressed (ed. עייקיא). Cmp. עוק a. deriv.