אֲנָא, emph. אֲנָנָא ch. = h. אֲנִי, I. הא אנא contr. הָאנָא. Targ. O. Gen. XXII, 7; a. fr.—Ḥull. 2ᵇ א׳ וכ׳ as to myself &c. Y. Taan. IV, 68ᵈ bot. דאננא משלים וכ׳ that I myself should surrender the country.—Pl. אֲנַן we. Targ. Y. Gen. XLIII, 8; a. e.—Ber. 49ᵇ נחזי א׳ let us see; a. fr.—אֲנַחְנָא, נַחְנָא. Targ. O. Gen. l. c.; a. fr.—