אִיסְטְוָונִית, (v. אִיסְטְבָא) a system of colonnades, colonnade with double rows, basilica (v. Sm. Ant. s. v. Basilica). Pes. 13ᵇ א׳ היתה נקראת (the itst’ba of the Temple being of double rows) was called ist’vanith, v. אִסְטֵיו, סְטֵיו. Ohol. XVIII, 9 (ed. נִיֹּות … pl.). Tosef. Sabb. I, 4; a. fr.—Pl. אִיסְטְוָונִיֹּות. Ohol. l. c., v. supra.—Tanḥ. Mishp. 14 (ed. Bub. 6 איסטוטין corr. acc.). Tosef. Oh. XVIII, 12 אִיסְטְוָנוֹת (prob. incorr.).