|
שם:
*אִיחֲטָא *אִיחֲטָא, (Ithp. of חטא) one in the habit of sinning. Y. Taan. I, 64ᵃ top הוה א׳ בלישניה was foul-mouthed; v. Arakh. 15ᵇ ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|