אֲבוּקָה, (אבק, cmp. אבך, חבק; v. Sachs Beitr. I, p. 62; Naḥm. to Gen. XXXII, 25) [bundle of twigs], torch (with, or without של אור). Sot. 21ᵃ נזדמנה לו א׳ של אור a burning torch happened to come in his possession. Ber. 43ᵇ א׳ כשנים walking by torchlight is equal to two walking together (as regards protection from night-spirits).—Pl. אֲבוּקוֹת. Tosef. Succ. IV, 2 were dancing before them בא׳ with torches. Ib. 4 בשמונה א׳ של אור; Succ. 53ᵃ ח׳ א׳ של אור; Y. ib. V, 55ᶜ top א׳ של זהב (corr. acc. or read זֶפֶת?); Mish. ib. V, 4.