אִיבּוּב, (= אנב׳, נבב to be hollow; cmp. בִּיב I) reed, flute; pipe, tube. Arakh. II, 3 א׳ של קנה a reed flute, א׳ של נחושת brass flute. Kel. II, 3; Men. X, 4 א׳ של קלאים Ar. (ed. קליות) an iron tube for roasting grain.—א׳ רוֹעֶה (Var. אבובראה, אבוברואה) shepherd’s flute, name of a plant (Eupatorium) used for medicinal purposes; v. חומטריא. Sabb. XIV, 3; ib. 109ᵇ; Y. ib. XIV, 14ᶜ