שְׁאֵלְתָּא, שְׁאֵילְתָּא, שְׁאֵילָא (h. form שְׁאֵלָה, שְׁאֵילָה) ch. same, 1) request, prayer, desire. Targ. Jud. VIII, 24. Targ. I Kings II, 16 (ed. Wil. שְׁאָלָא; ed. Lag. שאלה). Targ. Num. XI, 4 (h. text תאוה). Targ. Esth. V, 6; a. fr. —2) question, problem. Targ. Jer. XII, 1 שְׁאֵילַת דינין (h. text משפטים).—Sabb. 30ᵃ שאילתא Ms. M. (ed. שאילה); ib.ᵇ ולענין שאילה, v. שְׁאֵל. —3) proposition, remark, esp. as heading of decisions in Sh’eltoth d’R. Aḥai, and in citations therefrom. Tanḥ. B’resh. 2. Tanḥ. Noah 4; a. fr.—Pl. שְׁאֵלָתָא, שְׁאֵלָן, שְׁאֵי׳. Targ. Y. Deut. VIII, 9.—Y. Naz. VIII, 56ᵇ; a. e.