וַעַד, וַו׳ m. (preced.) 1) meeting, appointment. בֵּית ו׳ meeting place. Ab. I, 4 let thy house be בית ו׳ וכ׳ a meeting place for scholars.—Esp. בית ו׳ a) scholars’ meeting place, college, Beth-ham-Midrash. Y. Ber. IV, 7ᶜ bot. למחר … לבית הו׳ to-morrow, when I come to college &c. Y. Macc. II, 31ᵈ bot. עושים לו בית ו׳ you must provide a school-house for him. Sot. IX, 15 (49ᵇ) ב׳ ו׳ יהיה וכ׳ the school-house will be used for debauchery. Gen. R. s. 1; a. fr.—b) בֵּית הַוַּ׳ the Temple. Y. Naz. VIII, 57ᵃ bot. שלא תנעול … מבית הו׳ so as not to lock out repentance from the Temple. —2) fair, public games. Ḥull. 127ᵃ; cmp. אֲבֵידָן.