הוֹמוֹנְיָא, (ὁμόνοια) concord, union, opp. מחלוקת. Lam. R. introd. (R. Alexandri 1) נעשו כולן ה׳ all of them (formerly divided into factions) became unanimous (Mekh. Yithro, Baḥod., s. 1 הושוו לב אחד; Lev. R. s. 9 חנייה אחת). [Lam. R. l. c. (Zibdi b. Levi 1) ה׳ אחת; Yalk. Ps. 795 הומני׳, read: הֶגְמוֹנְיָא.]