אִסְטְרַטְיָא, (στρατεία, in the sense of στρατόπεδον) camp, encampment, esp. an open space infront of the royal palace, court; also station on the road for Temple pilgrims. Erub. 26ᵃ א׳ של מלכים Ms. M. (ed. מלך) camp or court round the royal palace. [Men. 103ᵇ איסטריא של מלך, for איסטרטיא(?), v. however אִסְטַרְיָא.] [Lam. R. to III, 7 באידנא א׳; Ab. d’R. Nath. XXVIlI לאי׳, read אִסְטְרָטָא. Targ. Y. Num. XX, 19 רַטְיָא … some ed., v. אִסְטְרָטָא.]—Pl. אִסְטְרַטְיָאוֹת. M. Kat. 5ᵃ Ms. M. (ed. טאות …); Mekh. B’shall. Vayissa ch. III א׳ stations (= רחובות). [Erub. l. c. טיא … שהיו …, read שהיא, or … יאות; v. Rabb. D. S. a. l. note.]