|
אדומי הגדרה[1] - פסול קהל של בני אדום. סיכום תמציתיאדומי אסור לבוא בקהל ישראל עד דור שלישי. מנין הדורות מתחיל מהאדומי הראשון שנתגייר, שהוא ובנו אסורים לבוא בקהל ישראל ובן בנו מותר. נחלקו תנאים אם גם בנות אדום אסורות, והלכה שאסורות. גם ספק אדומי אסור לבוא בקהל. אסור מן התורה להרחיק דור שלישי מלבוא בקהל ה', אבל אין בזה ציווי להתחתן עם האדומים, אלא שאין לנהוג בזה איסור. מנין הדורות תלוי בלידה, שכל לידה נחשבת כדור אחד. לפיכך אדומית מעוברת שנתגיירה וילדה, בנה שני. אדומי ואדומית לפני שנתגיירו הרי הם ככל האומות, ולכן בא אדומי על בת ישראל, הולד כשר, ואם בא ישראל על אדומית, הולד כמותה. אדומי ואדומית שנתגיירו, הולכים בולדותיהם אחר הפגום שבהוריהם. מאז שעלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות וערבן אלו באלו והגלה אותן ממקומן, האדומים הנמצאים כיום בארץ אדום אנשים אחרים הם, והואיל והתערבו האומות האסורות בכל אומות העולם המותרות, הותרו כולן, שכל הבא להתגייר חזקתו שבא מן הרוב, לפיכך כל גר בזמן הזה מותר לבוא בקהל מיד. אבל יש מן הראשונים מסתפקים באדומים אם הותרו מבלבולו של סנחריב, לפי שאפשר שהם נשארו במקומם ואסורים. איסור חיתון באדומיהאיסור ומקורואדומי אסור לבוא בקהל ישראל עד דור שלישי (משנה יבמות עו ב), שנאמר: לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא וגו', בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' (דברים כג ח-ט). מנין הדורות מתחיל מהאדומי הראשון שנתגייר (יבמות עח א), שהוא ובנו אסורים לבוא בקהל ישראל ובן בנו מותר. איסור זה הוא איסור עשה (כתובות ל א), לפי שלמדנוהו מכלל מה שאמרה תורה דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם, והוא לאו הבא מכלל עשה (ירושלמי יבמות ח ב; רש"י כתובות שם ד"ה חייבי, ויבמות מט א ד"ה חייבי; סמ"ג לאוין קטז), ולכן העובר עליו אינו לוקה ככל לאו הבא מכלל עשה(ראה ערכו). בנות אדוםנחלקו תנאים אם גם בנות אדום אסורות: חכמים אוסרים (ספרי תצא קיח; משנה יבמות עו ב. טעמם מבואר בדברי ר' יהודה שם עז ב), ור' שמעון מתיר (ספרי שם; משנה וגמרא יבמות עו ב ועז ב). הלכה כחכמים (רמב"ם איסורי ביאה יב יט; טור שו"ע אבן העזר ד ג ; שו"ע אבן העזר ד ג)[2]. ספק אדומייש מי שכתב שגם ספק אדומי אסור לבוא בקהל (אבני מילואים ה ס"ק כז, על פי ראב"ד וריטב"א). ויש שנתנו טעם לאיסור, מפני שהתורה אמרה דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם, וכלל הוא שהתורה לא דיברה אלא בודאי, ולכן רק שלישי ודאי הותר, אבל ספיקו אסור (מנחת חינוך תקסג ו). איסור הרחקת דור שלישיאסור מן התורה להרחיק דור שלישי מלבוא בקהל ה', שנאמר לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא (דברים שם). האיסור נמנה במנין המצוות (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה נד; סמ"ג לאוין קטו; חינוך תקסג). אבל אין בזה ציווי להתחתן עם האדומים, אלא שאין לנהוג בזה איסור (חינוך תקסד), ומי שנמנע מלהתחתן עמהם אפילו אחר שני דורות מפני שהוא שונאם וכדומה, עובר על לאו זה, אבל אין לוקים עליו, לפי שאין בו מעשה (חינוך תקסג). מנין הדורותכל לידה היא דורמנין הדורות תלוי בלידה (יבמות עח א), שכל לידה נחשבת כדור אחד (רש"י שם ד"ה כתב). לפיכך אדומית מעוברת שנתגיירה וילדה, בנה שני (רש"י שם, ראה שם מה החידוש בזה; רמב"ם איסורי ביאה יט כ; שו"ע אהע"ז ד ד)[3]. שני שנשא ראשונה וראשון שנשא שניהאדומי שני שנשא אדומית ראשונה, נחלקו אמוראים:
ונחלקו בפירושו, וכיוצא מכך בדעתו באדומי ראשון שנשא שניה:
יחסו לפני שנתגיירולד הנולד להם מישראליםאדומי ואדומית לפני שנתגיירו הרי הם ככל האומות:
יש מי שהסתפק אם 'הולד כמותה' פירושו שהוא נכרי, אבל אין עליו שם אדומי, וכשנתגייר מותר מיד, או שיש על הולד אף שם האומה של האם, והוא אדומי (צפנת פענח מהדורה תנינא עמ' 162). ולד הנולד להם מאומות אחרותאדומית שנישאת לעמוני שאיסורו איסור עולם מלבוא בקהל ישראל, הולד עמוני, ולפיכך אם זכר הוא, אסור לבוא בקהל לעולם, ואם נקבה היא מותרת מיד, כדיני עמוני(ראה ערכו). וכן אדומי שנשא עמונית המותרת לבוא בקהל ישראל, הולד אדומי, לפי שבאומות לפני שנתגיירו הולכים אחר האב (יבמות עח ב; ירושלמי ח ג; רמב"ם אסורי ביאה יב כא; טור ושו"ע אהע"ז ד ז, במצרי[5]). יחסו לאחר שנתגייראדומי ואדומית שנתגיירו, הולכים בולדותיהם אחר הפגום שבהוריהם. כמה אופנים לזה:
המותרים באדומיפסולי קהלכל המותרים בפסולי קהל, מותרים גם באדומי לפני דור שלישי, כגון הגרים המותרים בפסולי קהל (ראה ערך גר), וכן הממזרים, שכל פסולי קהל מותרים לבוא זה בזה (מנחת חינוך תקסא ותקסג, על פי קדושין עד ב)[6]. אדומי שלישיאדומי שלישי, נחלקו ראשונים: יש אומרים שאסור באדומית שניה, שהרי הוא כישראל גמור (רש"י יבמות פד ב ד"ה נסיב); ויש אומרים שמותר גם באדומית ראשונה, שדינו ככל גר שמותר בפסולי קהל (תוספות שם ד"ה אי). בענין פסול כהונה של אשתו וזרעו של אדומי בגיותו ובגירותו, ראה ערך פסולי כהונה. אדומי בזמן הזההאומות נתערבומאז שעלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות וערבן אלו באלו והגלה אותן ממקומן, האדומים הנמצאים כיום בארץ אדום אנשים אחרים הם, והואיל ונתערבו האומות האסורות בכל אומות העולם המותרות, הותרו כולן, שכל הבא להתגייר חזקתו שבא מן הרוב, לפיכך כל גר בזמן הזה מותר לבוא בקהל מיד (רמב"ם איסורי ביאה יב כה, על פי תוספתא קדושין ה ו)[7]. אבל יש מן הראשונים מסתפקים באדומים אם הותרו מבלבולו של סנחריב, לפי שאפשר שהם נשארו במקומם ואסורים (יראים השלם מג). גרים מארצות רומייש מי שמחמיר גם בזמן הזה להשיא אשה ישראלית לגר מארץ איטליה ומארצות שסביבות רומי עד דור שלישי, לפי שבאים לדעתו מזרע אדום (שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א מו). הערות שוליים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
