[לעפעל] (כנים פ' יו) רש שאמרו מדה גסה מלא תרווד רקב כמלא תרווד גדול של רופאים (חולין קכז) רבי שמעון אמר ג' טמאות פורשות מן המת ב' בכל אחת והג' אין בהן ואלו הן מלוא תרווד רקב ועצם כשעורה וגולל ודופק מלא תרווד רקב מטמא במשא ובאהל ואינו מטמא במגע והיכן מגעו עם אחד מהן וכו' (נזיר מט) וסל מלא תרווד רקב כמה שיעורו חזקיה אמר מלא פסת היד ורבי יוחנן אמר מלא חפנו וכו' תנו רבנן אי זהו מת שיש לו רקב שנקבר ערום בשיש או על גבי רצפת אבנים אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות (בסוף כלים) תרווד שהוא נתון על שלחן (בסוף ידים) שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרוודות (א"ב פי' בל"י כף ויש מדה מיוחדת לרופאים הנקראת כף כמו שיודעים הבקיאים בחכמת הרפוא'):