[לעהרונג] (ב"ב קיט) אין למדין הלכה לא מפי תלמוד פי' רבי חננאל ז"ל מפי תלמוד זה שכתוב במשנה והלכה כדבריו כגון הא דתנן (נדה ז) רבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן וכו' עד אבל הלכה כדבריו ותנן עוד (שם לו) כמה תשהה ותהא זבה מעת לעת דברי ר' אליעזר והלכה כדבריו ותנן עוד זב וזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור וכו' עד והלכה כדבריו א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בד' והני תלת עינייהו ואקשינן מאי אתא לאשמועינן בכולהו תנא בהו הלכה כדבריו במתניתין ופרקינן אין למדין הלכה מפי תלמוד ולולי שאמר שמואל הלכה כדבריו בהני תלת לא הוה מיתוקמא הלכה ממתניתין כיוצא בהן (יבמות מט) איזהו ממזר שמעון התימני אומ' כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו ולולי שאמר בתלמוד שהלכה כדבריו לא סמכינן אמאי דפסיק הלכה במתניתין (תלמוד ירושלמי בראש פיאה ירוש') אין למדין לא מהלכות ולא מהגדות ולא מתוספות אלא מן התלמוד פי' לאו דסמכא הוא אלא אם יסמכו בו אנשי התלמוד ויודו בו (יבמות מט) תנן איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי רבי עקיבא שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו פי' רבינו חננאל ז"ל קיי"ל הלכה כוותיה ולא משום דתני במתניתין הלכה כדבריו דבהדיא קיימא לן אין למדין הלכה לא מפי תלמוד וזהו מפי תלמוד ולא מפי מעשה אלא משום דתני לה גבי הילכתא פסיקתא בפירקא קמא בהלכה בתרא גופא אר"א אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות מודין שאין ממזר וכו' ותנן (קדושין סו) כל מי שאין לה עליו קדושין אבל יש לה קדושין על אחרים הולד ממזר ואיזה זה הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה (ירושלמי בפ' החולץ) בר מנדה מ"ט שנייה היא הנדה שאין בה בשר לפיכך אין ממזר ממנה (כריתות יג) ביד משהזה תלמוד יכול אפילו משנה ת"ל ולהורות פי' רבי יוסף ברבי יהודה אומר יכול אפילו תלמוד ת"ל ולהורות שמעינן מדרבי יוסי בר' יהודה שקריאת התלמוד אינה הוראה כמאן אזלא הא דתניא יצא שרץ טמא וצפרדע טהור שתויי יין מורין בהן הלכה טמא רבי יוסי ברבי יהודה היא דאמר קריאת התלמוד אינה הוראה ומקשינן עלה דרב מי אמר רב הלכה כרבי יוסי בר' יהודה דאמר קריאת התלמוד אינה הוראה והא רב לא הוה מוקי אמורא עליה מיומא טבא לחבריה פי' כיון שהיה שותה יין ביו"ט לא הוה מוקי אמורא כלומר לא היה דורש אפילו בדברים שיעשו ביו"ט שני וכ"ש לזולתו מכלל דשתויי יין אסורין לקרות בתלמוד כי הוראה היא ופרקינן רב לא הוה נמנע אלא מן ההוראה ואמרינן ולוקי אמורא לאשמועי תלמוד ולא יורה ופריק כל היכא דמוקי רב אמורא לא סגי ליה בלא הוראה כלומר לא יתכן לרב להשמיע דברי תלמוד בלא הוראה (סוכה כח) מקרא ומשנה תלמוד הלכות והגדות (ב"מ לג) הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד (סנהדרין קא) כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה רבא אמר איפכא (סוטה לד) הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא משנה ותלמוד ועתדה בשדה לך אלו מעשים טובים אחר ובנית ביתך בא ודרוש וקבל שכר (ב"ק קד) גזילה ועושק אבדה ופקדון יש תלמיד ישתלמון קאמר מר משמע ישתלמו מן היורשין דילפי מרישיה דקרא יש תלמוד קאמינא דנכתוב קרא והשיב את אשר גזל או את אשר עשק או את אשר הפקד אתו או את אשר מצא מדכתב רחמנא גזלה ועושק פקדון ואבידה ש"מ שהיורשין משלמין קרן (נזיר כ) ואמר ואני א"ל חוב לא שבקת רווחא לתלמודא: