[שטאלציערען] (בב"ר הלא אם תטיב שאת) אין יצה"ר מהלך לצדדין אלא באמצע פלטיא ובשעה שרואה אדם ממשמש בעיריו מתלו בעקביו מתקן בשערו אמר הדין דילי (א"ב פי' מגביה עצמו ואינו נוגע בעקבו לארץ):