[צוזאממען געשרימפען] (תענית יט) זרעים שצמחו וחזרו ושנו פי' כמשו שמה ושערורה תרגומו תימה ושנו וכן שערורית עשתה מאד: שן [לעהרען שארף זיניג] (חולין קלג) כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקולית (סנהד' פ) שיננא לא תימא ליה לאבוהי הכי (נדה יג) שיננא אחוז באמה והשתין מים לחוץ פי' מחודד בתלמוד מלשון חץ שנון וי"א גדול השינים (סנהד' פב) שלף שיננא והניחה באנקלי שלו פי' ברזל המחודד ולהבת חניתו תרגום שיננא דמורניתא: