[צאהן] (קדושין כד) אי כתב רחמנא שן הוה אמינא אפי' שן דחלב פי' שן תינוק שיונק החלב שחוזר מפני שמחליף שיניו שן של מעדר עיין בערך מעדר (כתובות עח) הוא נתן אצבע בין שיניה פי' משל הוא כאדם שנתן אצבע בין שיני חברו וא"ל למה נתת אצבע בין שיני ה"נ כיון דנדר' ולא היפר לא יוציא ויתן כתובתה דאמרה ליה אמאי לא היפרת לי. כל שבמת טמא חוץ מן השינים והציפורן עיין בערך גרם (שבת סב חולין יו) המקנח בדבר שהאור שולט בו שיניו נושרות ועשבים יבשים וקרומית של קנה אור שולט בהן במהרה: