|
שחת [גראז. פוטער] (פיאה פ"ב) הקוצר לשחת מפסיק (ב"ב לו) א"ר יוסף אכלה שחת לא הויא חזקה פי' דלית להו גמר פירא שכך עושין זורעין התבואה כדי להאכילה בירק לבהמות וקוצרין אותה כשהיא לחה טרם תעשה גזי המלך תרגומו והוא צמיח דעדק בתר דאיתגזרת שחתא דמלכא (קדושין סב) שחת דבי כבשא פי' ששותה מי המטר אבל שחת דבי שקיא פי' שדה שמשקין אותו בזרניקא: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|