[שטרויא] (כתובות ס) צינור שעלו בו קשקשים (בסוף תוספתא עירובין) צנור שעלו בו קוצים וקשקשיות דורסן ברגליו בצנעה כדי שיצאו המים (ב"ב פ) כגון שזב על גבי קשקשית פי' כגון שנפל עצ גבי הקש ועל התבן דמטושטש הוא ומוקצה הוא (שבת נג) ובקשקשין שעל גבי השבר פי' עשב שמשים על גבי המכה פ"א דפין של עץ שנותנים על השבר שלא תתחכך (א"ב ובקשישין כתוב בנוסחאות):