[שטיקער] (מגילה לא) ואל תקוץ בתוכחתו אל תעשם קוצים קוצים פי' ענין חתיכות כלומר אל תחתרם אלא כולן ביחד (חלה פ"ב נדה עא) האשה יושבת וקוצת לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות את עצמה (חגיגה יד) אחר קיצץ בנטיעה פי' כיון שכינו המקום ההוא פרדס אמרו קיצץ בנטיעה כלומר דבר כלפי למעלה (מדות פ"ד סנהד' נח) אמר ריש לקיש כל המגביה ידו על חברו וכו' עד רב הונא קץ ידא (מכות כג) וליחשוב נמי הקוצץ בהרתו ואזהרתיה מהכא השמר בנגע הצרעת (כתובות פח) שאכלנו בקצצה של בית פלוני כיצד קצצה וכו' מה שיבא חולץ וקוצה וטח כבר פי' בערך בא (ב"מ סח) אלא במאי ניכול בקיצותא היכי דמיקיצות אוכו' (יומא טו) האי לשכה אקצוי מקציא פי' מוקצה היתה מקרנים ולא היה במקצוע צפונית מערבית ולא במקצוע מערבית דרומית אלא באמצע רוח מערבית מאן דאתי מצפון כיון שלא היה מוצאה בצפון מיחזיא בדרום ומאן דאתי מדרום כיון שלא מצאה בדרום מיחזיא בצפון ומסתרא אע"פ שלא היתה בקרנים ממש ולא היתה בכוון בחצי רוח מערבי אלא יותר מקורבת למערבי דרומי ממאי מדמינן וכו' זה הפי' קבלתי מר' משה הדרשן מעיר נרבונא (כלים פי"א) ר' יוחנן בן נורי אומר מן הקוצצות פי' מל' וקצץ פתולי' פתות אותה פתים תרגום ירושלמי מקציא תיקצי יתה קציין: