[שפרינגען] (עירובין מג יבמות קיו) אי נמי דקא אזיל בקפיצה פירוש על ידי קמיע פ"א כדאמר (סנהדרין צה) ג' קפצה להן הדרך וזה הדבר בנס נעשה. ויש לפרש כגון אדם גבור שיכול לקפוץ למעלה מי' טפחים ויוצא חוץ לתחום בקפיצה (נדה יא) א"ר הונא קפצה וראת קפצה וראת קבעה לה וסת. (בכורות מא) תנא קפץ העליון ולא קפץ התחתון כבר פירשנו בערך ערקוב וכנגדו בגמל ניכר ערקוב שלו לפי שהוא עב הרבה. (ב"ר פ' סו) אין להם קפיצין קרבת על חד מן קאמיא כלו' אין להם פרקים (א"ב לשון מקרא זה מקפץ על הגבעות קפץ וקפז ענין אחד הוא):