[אויבסט קארב] (בסוף בכורים) בקלתות של כסף ושל זהב. (ב"ק צב) מנא הא מילתא דאמור רבנן בתר עניא אזלא עניותא דתנן עשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף וכו'. (כתובות פב) עשירות עושות אותן קלתות של כסף ושל זהב. (סוטה יד) אדם מביא מנחה בתוך ביתו בקלתות של כסף ושל זהב. (כתובות עב) דאורייתא קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה נמי אסיר פי' אעפ"י שבשוק כפה של ראש' לבדה שרי מדאורייתא דת יהודית אסרה בשוק עד שתתן על ראשה דבר אחר אבל בחצר בקלתה אין בה משום פריעת הראש. (ב"מ ט) קלתה מינח נייח (גיטין עח) הזורק גט לחיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת. (פ' י"ז דכלים) הקלתות משיחסום פי' קופות קטנות דומה לקלתה דגט. קילתיה תלא עיין בקלבאי (א"ב פי' בלשון יוני ורומי מין סל עשוי מגמא או מנצרים וגם אם הוא של כסף וזהב):