[דין. שוואך] (ערובין ג) ומאי שנא בסוכה כשירה דאמרן קלוש מבוי נמי נימא קלוש פי' ראה הקורה כאלו היא קלושה ושהוא פלגא דסומכא העליון כאלו ננסר במסור ונחתך וכאילו אינו והויא קורה כולה שהיא חצי טפח דעוביה התחתון כולו בתוך עשרים ולפיכך המבוי כשר (מ"ק יג) מחפין את הקציעות בקש ר"י אומר אף מעבין (גמרא) מחפין אקלושי פי' מכסין בענפין מרוחקין זה מזה מעבין אסמוכי סומך הענפין זה לזה. (יבמות קיג) פשיטא דחרש דעתא קלישתא היא. (נדרים סח) בעל מיגז גייז או מיקלש קליש (א"ב תרגום רטפט בשרו איתקליש בסריה ענין חלשות ודקות):