[לייכט. לייכטזינניג, גרינג] לא יקל אדם את ראשו (ברכות נד) פי' נטיית גרון כלומר לא יהלך בהרמת ראש בקומה זקופה אלא בכפיפת קומה ובהרכנת ראש (נדרים יח) שלא ינהגו קלות ראש (בפ' עקביא) הוי קל לראש (בריש דמאי) הקלין שבדמאי פי' שהקלו חכמים על פירות הללו הזכירים במשנה זו שהלוקח אותם מעם הארץ א"צ לעשר (מעילה יא) הדם קל בתחילתו וחמור בסופו בתחילה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון מועלין בו (ברכות כד) זה קל וחומר שאין עליו תשובה (חגיגה טו) בענין אחר (סנהדרין מז) אר"מ בזמן שאדם מצטער מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי (גמ') מאי משמע אביי כמ"ד קל לית כלומר שאין בו קלות בכאב ודחה רבא ואמר מי שאין בו קלות כובד יש בו כבד עלי ראשי מבעי ליה אלא רבא כמ"ד קליל לי עלמא ופי' תששה הרוח ונעשית מעוטה כלומר רוחו של אדם נכאב בזמן שנכאב אחד מן האברים (חולין צח ערכין כג) ת"ר ונתן את הערכך ביום ההוא שלא ישהא שאפילו מרגלית בקלים אין לך אלא מקומה ושעתה הכי כתב בתורת כהנים פי' אם הקדיש אדם מרגלית ורוצה לפדותה בזה המקום ונמכרת בזול ובמקום אחר נמכרת ביותר אין משלחין אותה לשם אלא מוכרין אותה בשוה במקומה בזול וכן אם ממתינין אותה מתייקרת אין ממתינין אותה אלא מוכרין אותה בשוויה כשעתה בזול. פ"א ונתן את הערכך ביום ההוא שלא ישהא מרגלית לקלים פי' אם העריך עצמו והוא אדם קל וערי ויש לו מרגלית ואינה שוה בידו ובמקומו אלא שקל מחשבין אותה בשקל ונידון בהשג יד ופטור ואין אומרים ישהה עד שתמכר ביוקר ולא יהא נידון בהשג יד ת"ל ביום ההוא: