|
קדח [לעכערן באהרען] (שבת קב) הקודח כל שהוא (כלים פי"ג) המפסלת והמקדח שנפגמו טמאין (ב"ק קיט) היוצא מתחת המקדח וכו' הסול והסירה והמקדח עיין בערך סל. (אהלות פ"ב חולין מה) ובגולגולת ב"ש אומר מלא מקדח באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאין דברי ר"מ וחכמים אומרים בגדול של לשכה. (ר"ה כז) קדחו ותקע בו יצא פשיטא כולהו נמי מקדח קדחו אמר רב אשי שקדחו בזכרותו פי' נקבו במקדח בזכרותו שבתוך הקרן. (בסוף פרה) כל ידות הכלים הקדוחות חבור פי' יש בידות הכלים שהן קדוחות במקדח ובמרצע ומנוקבות והכלי נכנס בהן ושמן קדוחות ופעמים שהנצב שהוא קתא משופע ביותר ונכנס בכלי. (מ"ק ד) שרא לאקדוחי נהר בורצנין פי' לפנות שרטון שבאמצע הנהר ששמו בורצנין (א"ב תרגום ובחבל תשקיע לשונו ובאשלא תקדח לישניה): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|