[שפייעכטץ] (שבת קכז) אמרנו שמא נתזה צינורא מפיה על בגדיו של ר' (בסוף טהרות) מי שהיה עומד ומדבר על שפת הבור ונתזה צינורא מפיו בבור (יומא מז) ספר עם ערבי ונתזה צינורא מפיו על בגדיו (חגיגה כב) ומשום צינורא דעם הארץ דנפל פי' ניצוץ של רוק: