[מיסט אונפליהט]. (פסחים כ) נמצא בפרש כולו טהור (שבת קנא) וזריתי פרש על פניכם לאחר ג' ימים כריסו של אדם נבקעת ונופלת על פניו ואומ' לו טול מה שנתת בי (חולין קיו) מעמידין בקיבת נכרי ובקיבת שחיטת נכרי ובכשירה שינק' מן הטרפה וכ"ש בקיבת טריפה שינקה מן הכשיר' מאי טעמא דחלב המכונס בעור קיבה פירשא בעלמ' הוא. (בכורות ו) עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מאי טעמא פירשא בעלמא הוא פי' כשנולד החמו' יש לו עור דק על פניו כעין שליא ולאו שליא הוא ואינו דבוק נמי בפניו אלא כך הוא בריה בפני עצמה ופירשא בעלמא הוא וכן נמי יש לאדם עור דק כשנולד ואותו עור אינו לא מהאם ולא מהולד וטהור הוא משום טומאת מת (מעילה יב) הזבל והפרש שבחצר של הקדש לא נהנין ולא מועלין פי' הכא נמי נימא לא מקיימא בהמה בלא פרש שלא יהא לה מקצת פרש בבטנה ולמעול ביה אמרי לא דמי דמה לפרשה דפרש מעלמא אתי לה לבהמה מחמת מאכל אפילו אזיל האי לגמרי מגופה אתי אחרינא כשתחזור ותאכל ולא דמי לגופה: