[צונאהמע] (ב"ר פרק יב) הארץ עשת צביוני תחלה הריני נותן לה פרקופי שלא תזוז ממנה לעולם הה"ד יסד ארץ על מכונה בל תמוט עולם ועד (ובפ' מ"ט) אמר המלך כל מי שתופשו הריני נותן לו פרקופי והיה מתפחד איזה פרוקופי נותן לו (ובפרשה צא) על פיך ישק כל עמי שלא יהא אדם נוטל פרוקופי חוץ ממך (ובסוף פרשת צ"ו) התחיל מחלק להן פרוקופאות (בויקרא רבה זאת תהיה בסוף פ' וזכור) בשר ודם נותן פרוקופי הקב"ה נותן פרוקופי הה"ד שאו את ראש (בילמדנו בציצית) עושה מהן דוכסין ואפרכין ונותן לה פרוקופי סיפר לנו ר' דניאל זצ"ל ששאל לדיין אחד פילוסיפי גרמטיקו מהו פרחופי השיבו כבוד הוא בלשון גרמטיקו (א"ב פי' בל"י גדולה וכבוד):