[קלאען] (חולין נה) ר' שמעון אומר אחד עור פרוסת בהמה דקה וכו' פי' אינו חשוב עור אלא כבשר. כרסתן פרסתן בערך כרס (שם עה) הפרים על גבי קרקע איכא בינייהו פי' שהלך הילוך בפרסותיו על הארץ (מקואות פ"ה) בפרסת חמור המעורבה בבקעה פי' אם הלך החמור בטיט ונשאר בוקום פרסתו חפירה ונתמלאה מים והיתה הבקעה מלאה מים מעורב עם מקום רגל החמור ובכל ארבעים סאה טובל באותה החפירה (בב"ר פרשת יט ויבן ובפ' מו פסקא ושרי ובילמדנו ותצא דינה) ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית ס"א פרדנית ס"א נפקנית: