[וועניג. מעהר] (מדרש בראשית רבה בסוף פרשת ויאמר ה' אלקים אל הנחש) לפום חילך אכול ופרא ממה דאת לבוש ויתר ממה דאת שרי (ובירושלמי כתובות פרק ו) תרין חילקין פרא ציבחר (ובעירובין ירושלמי פרק ב) שובעין מן שובעין הא חמשא אלפין פרא מאה פי' מעט ומכאן נגזר פורתא: