[מאכען ווירקען] (יומא לח) כל פעל ה' למענהו פי' פעל ה' ונתן חכמה לזה יותר מזה למענהו כדי שלא תהא המלאכ' אלא במי שהוא חפץ פי' זה של ר' חננאל ז"ל. פועל בכניסתו אוכל משלו כבר פירשנו בערך כנס פ"א בכניסתו אוכל משלו משנכנס בבתר במלאכ' ברשותו הוא ויכול לאחר מלבא במלאכתו ביצאתו משל בעל הבית כלומר ברשות בעל הבית הוא ויכול להחשיכו כמו שרוצה. תזרח תשמש יאספון החיות והדר יצא אדם לפעלו אלמא דיכול להתאחר עד זריחת השמש ולעבודתו עדי ערב עד שתחשך. (ב"מ סח) אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה פי' כגון חייט שתופר כל בגד בכסף ועת שאין בידו מלאכה לעשות אלא יושב ובטל כופר בגד בב' שלישי כסף נותן לו ב' שלישי כסף בשכרו וחלקו בריוח (ב"מ לא) נותן לו שכרו כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה פי' כגון אדם שהוא כתף וסבל שמלאכתו בצער אם יאמר לו אדם מה אתן לך שתתבטל ממלאכתך ושב עמי אינו מבקש ממנו אלא שכר מועט בעבור שמלתכתו כבדה אבל מי שמלאכתו בנחת כגון צורף וסופר מבקש יותר אם יתבטל: