[אנגעזיכט] (כתובות ח) מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות מברך כולהו פי' אדם שלא היה בחופה או בסעודה בשעה שמברכין כשילך אדם שם לכתחילה קרו פנים חדשות וכן לבית האבל אי לא הלך לשם ביום ראשון כשעשו ברכת רחבה בכל יום שילך שם בתוך ז' עושין כבתחילה ברכת רחבה בשבילו וכן מפורש בזו ההלכה (שם ח) ברכת רחבה כל ז' משכחת לה בפנים חדשות כי הא דרב חייא בר אבא מקרי בריה דריש לקיש הוה שכיב ליה ינוקא יומא קמא לא אזיל גביה למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמיה ואזיל לגביה ובריך ברכת רחבה כבתחילה (ב"ר פ' ויחן את פני העיר) חונן את הפנים של עיר התחיל לשלח להן דורניות (ופר' צב) והרעב היה על כל פני הארץ היה לכתוב על הארץ למה נכתב על כל פני הארץ. אמר שמואל בר נחמני לא התחיל הרעב תחלה אלא בעשירים בזמן שאדם עשיר יש לו פנים שמחים לראות את חבירו ובזיין שאדם עני אין לו פנים לראות מפרי שהוא מתבייש מחבירו (נדה יד) כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה פי' לשון נקייה על מקום התורף (שבת מא) א"ר המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו פירוש כמתבייש מן הברית שבבשרו משום הכי מכסהו כי סליק מותר להניח שלא יראו ערותו בני אדם שעומדין על גב הנהר ובירידה שאין אחר רואהו אסור כי נחתי זקפי פי' יורדין כדרכן שאין רואהו אחר כי סלקי שחו שלא יראו בני אדם: