[אויס רוימען] (שבת קכה) מפנין אפי' ד' וה' קופות פי' מעתיקין התבואה ממקום למקום מל' ופנו את הבית אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אל תפנו אל מדעתכם פי' בזמן שאתם מסתכלין בהן אתם מפנין אל מדעתכם (בגמ' שם סד) מופנה מצד א' פי' מופנה דלא צריך בהאי קרא למכתביה (נדה כב) מפורש מאי בין מופנה מצד אחד למופנה משני צדדין ולשאינו מופנה כל עיקר. ותער כדה תרגום ירושלמי ופניאת קולתה מריקים שקיהם ת"י פנון. (בפסקא דזכור ובפסקא דעניה סוערה) ערו ערו פנון פנון המד"א ותער כדה (בסוף טהרות) יוצאין חוץ לפתח בית הבד ופונין לאחורי גדר פי' להפטת כלומר להעתיק הרעי מן הגוף (א"ב בל' יוני קוראים פניון למקום מוכן להטיל בו הצואה וענין אחר קרוב לזה (אבות פ"ב) לכשאפנה אשנה פי' כשיהיה לי פנאי ואהיה פנוי ונקי מעסקי. תרגום נקי יהיה לביתו פני יהי לביתיה):