[שוועכען] (נדה כ) אי אמר דיו הוה אמינא כי פכחותא דדיותא פי' שהוא צלול ואדמדם כמעט קמ"ל להכי אמר כחרתא דשחור הרבה (שם כיון דחזא דכל כמה דנגה יומא אשתני אמר הא טמא הוא ופכוחי הוא דפכחי ואזיל כלומר שדיה והולך (תענית יג) מאי שנא מבישרא וחמרא התם לפכוחי פחדא (ב"מ סו) אשכחיה דקא שתי חמרא וכו' עד דילמא לפכוחי פחדיה (ב"ב י) פחד קשה יין מפיגו יין קשה שינה מפכחתו (מגלה יב) נימא ליה קטלא למחר מפכח ליה חמריה. ס"א אזיל ליה חמרא (א"ב ענין קטנות ופחיתות):