[עהל פלאש] (כלים פ"ב) הפכין הגלילין פי' כלי שמן מגליל מלשון פך השמן (שבת פד ב"ק כה) בהלכה דדיו דרבי טרפון ומה פכין קטנים שטהורין בזב וטמאין במת פי' כלי חרש עגולין שאין בהן לא ישיבה ולא שכיבה פ"א לפי שנקב שלהן מאד צר ולא יכול הזב להכניס אצבעו לשש לטמאו לפי שאין מטמא אלא באויר טמא מת דכל כלי חרש שאין צמיד פתיל עליו טמא במת (נגעים פרק יב) על מה חסה תורה על כלי חרשו ועל פכו ועל טפיו: