[קראנע שפיטצע ווארצעל] (נדה מו) בן עזאי אומר משתשחיר הפטומת פי' ראש הדד וחודו. פטמא של רמון עיין בערך נץ פי' גם הוא חודו של רמון וכן חודו של בצלים ושל כרישין. פיטמא (סוכה לד) ניטלה פיטמתו פי' ר"ח ז"ל נראין הדברים שהוא דד החוטם כפיטמא של דד כדתנן פיטמא של רמון אבל הא דאמר רבי יצחק ניטלה בוכנתו הוא קצה העץ הנתון באתרוג כאותו דשחיטת חולין האי בוכנא דשף מדוכתיה טריפה ושם המדוך עוד בוכנא ואסיתא. ובאתרוג עץ שהיא תלוי בו באילן כמין בוכנא ובעיקר האתרוג חקוק כמו אסיתא והעץ נתוו בה וקיימא לן שאם נעקרה הבוכנא מן האסיתא חיישינן שמא ניטל מגופו של אתרוג עמה וחס' האתרוג ופסול אבל אם הבוכנא באתרוג קיימת בתוך האסיתא ונחתך העץ למעלה ממנה כשר שהרי העיקר קיים וזהו ניטל עוקצו כשר רבי גרשם ז"ל פי' בוכנתו שהפיטמא נכנסת באתרוג כהאי בוכנא באסיתא ואם ניטלה הפיטמא כולם שנשתרש' מן האתרוג היינו ניטלה פיטמתו דתני במתניתין וזה הפירוש סבירא לן שזה הפיטמא לא יקשה על שאר הפיטמא (א"ב פי' בלשון יוני תחתית הפרי ונקרא כן הטבור. ואצלינו נאמר כן טבור או תחתית הדד ובו העוקץ אצל הפטמא לא כן בפירות אשר יתפרדו מן קצה אל הקצה):